אתם יכולים לקרוא לי דוקטור

​10 ביוני 2012

​

בכל בוקר, בין השעות 05:30 ל-07:30 אני מוצא לעצמי לפחות חצי שעה ל"ביקור בריאים" ו"איתור חולים".
אני מסתובב בשדה בין כל הערוגות ומנסה לזהות צמחים שקשה שלהם, שתקף אותם טפיל כלשהו או מזיק כזה או אחר, צמחים שוירוס נגע בהם ובקיצור, צמחים שלא מרגישים כל כך טוב.

חשבתי על זה קצת בימים האחרונים ואם אני מנסה לעשות השוואה  בין הרפואה לחקלאות, הרי שניתן בקלות להשוות בין הרופא הקונבנציונלי לחקלאי הקונבנציונלי. הרופא שבלי לחשוב פעמיים נותן אנטיביוטיקה "לכל מקרה שיהיה..." דומה מאוד לחקלאי שכדי לא להסתכן בשום מזיק, מחלה או טפיל מרסס "בתותחים הכבדים" ומשמיד כל מזיק שקיים אבל גם כל כך הרבה דברים טובים בדרך וביניהם האויבים הטבעיים של המזיקים.
ואילו מולו נמצאת הרפואה האלטרנטיבית (או המשלימה) שאינה באה להחליף את הקונבנציונלית אלא להוסיף ולהשלים טיפולים שבבסיסם תרופות שנוצרו ממיצוי של צמחים או שמנים שונים וטיפולים שונים (סופרולוגיה, הומאופתיה, ועוד...).
כשאני מנסה לחשוב לאיזה מגזר אני שייך, אני מגלה שאני לא שייך לפה וגם לא לפה, אני יותר דומה לרופא אליל 
אני בוודאי לא משתמש בריסוסים מהעולם הקונבנציונלי (לא על הצמחים ולא על עשבים באזור) אבל גם לא משתמש כיום בריסוסים אשר מותרים בחקלאות האורגנית.
במקום ריסוסים אלו אני רוקח ריסוסים ביתיים ופועל בשיטות שונות, לדוגמא:
לטיפול ב"כשות השדה" שהינה צמח טפיל חסר עלים וחסר שורשים הנכרך סביב ענפי ירקות או עשבים ומוצץ ממנו את החומרים האורגניים הדרושים לגדילתו (ואיננה קשורה כלל לכשותית הדרושה להכנת בירה), מה שנדרש ממני (במקום לרסס, כמובן) הוא לאסוף, בדחילו ורחימו, את כל ענפיה הכרוכים על עלי וענפי הירקות בלי שאפילו חתיכת ענף תיפול לאדמה, להכניס לשקית ניילון, לקשור היטב ולהשליך אחר כבוד לפח.
 

לטיפול בקימחון שהינו פטרייה שיושבת על עלי הדלועים (דלעות, קישואים, דלוריות...) ויכולה בקלות לחסל את כל הגידולים רקחתי שני סוגי ריסוסים וניסיתי אותם בשתי ערוגות שונות – שניהם הוכיחו את יעילותם:
בריסוס הראשון מהלתי סודה לשתייה במים והתזתי על עלי הדלועים ובריסוס השני (שממש מזכיר את אבותינו האינדיאנים...) מהלתי אפר מדורה וחלב חמוץ במים וגם אותו ריססתי על עלי הדלועים.
לטיפול בכנימות שמתיישבות על עלי גידולים מסויימים ומוצצות מהם חומרים הדרושים לעלה כדי לגדול ולחיות בעיקרון, לא צריך לעשות דבר. בשדה בו מצליח להתקיים איזון טבעי יודעות "מושיות השבע" (פרות משה רבנו) לטפל בבעייה. אצלנו, השדה עמוס במושיות השבע ואני כל כך שמח לראות אותן בסיור בשדה או בעת קטיף. הן בין העובדים החרוצים ביותר בשדה ומושית אחת אוכלת כ-30 כנימות ביום!! אם במקרה קיבלתם "פרת משה רבנו" בסל השבועי, התייחסו אליה בכבוד, תודו לה ותחזירו אותה אלינו (סתם...).
בערוגת אבטיחים אחת אשר סבלה קשות מכנימות העלה עזרנו למושיות להחליש את האוכלוסיה על ידי התזת סבון אקולוגי מהול במים על עלי האבטיח ומשם המושיות המשיכו את עבודת הקודש שלהן ולא הפרענו להן יותר.
מה היינו עושים בלעדיהן...
___________________________________________________________________

ובינתיים בשדה, דלעות הפאי שהפסקנו להן את ההשקייה על מנת שיעלו את רמות הסוכר, עליהן התייבשו והן כבר מוכנות לקטיף. אתם תפגשו אותם בסל הבא עלינו לטובה (תתחילו לחשוב על מתכונים...)

הסלקים מתוקים ואני מקווה שמי שקיבל נהנה מהם
 

שיהיה לכולנו שבוע טעים וחמים,

דותן וצוות השדה :)